Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 84a
וְלֹא מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, הַבָּאָה מִקַּל וָחוֹמֶר.
Traduction
but not a circumcision that is not at its ideal time. If, for some reason, circumcision was not performed on the eighth day after birth, its performance at a later date does not override a Festival, because the obligation to perform the circumcision is not particular to that specific day. This needed to be emphasized. Otherwise, it would have come to be derived through an a fortiori inference that circumcision does override Shabbat and Festivals, based on the fact that it overrides the laws of leprosy. Therefore, the Torah emphasized that circumcision performed later than the eighth day does not override Festivals.
Rachi non traduit
ולא מילה שלא בזמנה. דאי לא ממעט קרא אתיא בק''ו לדחות ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת מילה אף שלא בזמנה דוחה אותה אפילו במקום בהרת יקוץ בהרתו שבת שנדחת מפני עבודה אינו דין שתהא מילה דוחה ואתא קרא ומיעטה דכיון דשלא בזמנה היא כגון גר שנתגייר וקטן שנאנס אביו ועבר זמנה נשהויה למחר וגבי שריפת פסול קדשים נמי כמילה שלא בזמנה דאפשר לשהוייה דמי:
Tossefoth non traduit
ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בק''ו. פירש בקונ' ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת וקשה דרבא לית ליה האי ק''ו בפ' ר' אליעזר דמילה (שבת קלב:) דקסבר דהא דצרעת דוחה עבודה לא משום חומרא דצרעת אלא משום דגברא דלא חזי ור''ח פי' ק''ו ומה אוכל נפש שלא נכרתו עליו י''ג בריתות דוחה י''ט כו' ויש להשיב מה לאוכל נפש שכן מצוה עוברת שלמחר לא יהיה מצוה עליה ואומר ר''י דאיכא למיעבד ק''ו מנדרים ונדבות דדחו י''ט אע''פ שלא נכרתו עליהן י''ג בריתות וסבר רבא דקריבין בי''ט וליכא למיפרך מה לנדרים ונדבות שכן צורך גבוה כדפריך בפ' ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלא) מה לעומר ושתי הלחם כו' דלאו חובה נינהו ואפילו חטאות ואשמות לא מיקרו צורך גבוה כיון דאי לאו דחטא לא בעו לאיתויינהו ונראה דרבא אית ליה הא דרב אשי די''ט עשה ולא תעשה ולהכי איצטריך ק''ו דאי לאו ק''ו לא הוה צריך למיסר וכן משמע בפ''ק דביצה (דף ח:) דפריך גבי אפר כירה מוכן לודאי כו' סוף סוף י''ט עשה הוא ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה אלא אמר רבא כו' משמע דרבא אית ליה די''ט עשה הוא והשתא לבדו לא איצטריך לשריפת קדשים אלא על מילה דאיכא ק''ו אמר רבא פרק (אם לא הביא) (דף קלג.) וגמרא מייתי לה הכא אשריפת קדשים דממילא ממעטי ורב אשי לא קאי למיפלג ארבא אלא מילתא דנפשיה קאמר ואקדשים קאי ואפילו אמילה כדמשמע באם לא הביא דלית ליה קל וחומר:
רַב אָשֵׁי אָמַר: ''שַׁבָּתוֹן'' דְּיוֹם טוֹב — עֲשֵׂה הוּא, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.
Traduction
Rav Ashi said a different reason that the leftover Paschal lamb is not burned on the Festival: The obligation of solemn rest stated with regard to Festivals is a positive mitzva. Therefore, the halakhot of Festivals include both a positive mitzva to rest from performing prohibited labor and a prohibition to avoid such labor, and a positive mitzva such as burning leftover sacrificial meat does not override both a prohibition and a positive mitzva.
Rachi non traduit
שבתון דיום טוב עשה הוא. דמשמע שבות והוה ליה י''ט עשה ולא תעשה:
מַתְנִי' כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל — יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים.
Traduction
MISHNA: Anything that is fit to be eaten in an adult ox, whose bones have fully hardened, may be eaten in a young kid. One may register for a Paschal offering in order to eat any of these parts, and eating any such part is considered a fulfillment of the mitzva to eat the Paschal lamb. However, any part of the animal that is inedible in an adult ox is not considered meat, even if it is soft enough to be eaten in a young kid. One may not register for a Paschal offering in order to eat one of these parts, and eating it is not a fulfillment of the mitzva to eat the Paschal lamb. And the soft ends of the ribs and the cartilage are soft enough to be considered edible and may therefore be eaten from the Paschal lamb.
Rachi non traduit
מתני' כל הנאכל בשור הגדול כו'. שכבר הוקשה כל מה שעתיד להקשות בו:
יאכל בגדי הרך. ראוי לאכילה בפסח בן שמנה ימים אבל מה שאין נאכל בשור הגדול אין נמנין עליו בפסח אע''פ שעכשיו רך הוא עתיד להקשות בסופו:
וראשי כנפים והסחוסים. שקורין טיברו''ס שבראש גף הכתף אשפרלו''ן והסחוסין שאר הסחוס שבו כגון תנוך האוזן והסחוסי החזה והצלעות הקטנות שבסוף השדרה:
גְּמָ' רַבָּה רָמֵי, תְּנַן: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל — יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל — לֹא. אֵימָא סֵיפָא: רָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים. וְהָא הָנֵי לָא מִתְאַכְלִי בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל!
Traduction
GEMARA: Rabba raised a contradiction: We learned in the mishna that anything that is fit to be eaten in an adult ox may be eaten in a young kid, which indicates clearly that anything that is not eaten in an adult ox is not eaten even when it comes from a young kid. Say the latter clause of the mishna: The ends of the ribs and the cartilage of the young kid may be eaten. But these are not eaten in an adult ox, because they have already become as hard as bone and are no longer edible.
אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל — יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל — לֹא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף רָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים.
Traduction
Rather, it is a dispute between tanna’im, and both opinions are mentioned in the mishna, and this is what it is teaching: Anything eaten in an adult ox may be eaten in a young kid, and anything that is not eaten in an adult ox is not eaten in a young kid. And some say that even the ends of the ribs and the cartilage are eaten from a young kid, because even these parts of an adult ox can be made edible through extensive cooking.
Rachi non traduit
גמ' וי''א אף ראשי כנפים והסחוסין. הואיל ובשור הגדול גופיה מתאכלו בשליקה בישול יתר:
רָבָא אָמַר: ''מָה הֵן'' קָתָנֵי, וְהָכִי קָתָנֵי: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל בְּשִׁלְקָא — יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ בְּצָלִי. וּמָה הֵן: רָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים.
Traduction
Rava said: The mishna teaches employing the style: What are they, in which the mishna establishes a principle and then provides detail, and this is what it is teaching: Anything that is fit to be eaten in an adult ox through cooking may be eaten in a young kid through roasting, even if this part of an adult ox cannot be made edible through roasting. And what are these parts? They are the ends of the ribs and the cartilage.
Rachi non traduit
מה הן קתני. והכי קאמר כל הנאכל בשור הגדול בשליקה יאכל בגדי הרך צלי ומה הן ראשי כנפים והסחוסין:
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל בְּשִׁלְקָא — יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ בְּצָלִי, וּמָה הֵן: רָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים, וְגִידִין הָרַכִּין נִידּוֹנִין כְּבָשָׂר.
Traduction
It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava: Anything that is fit to be eaten in an adult ox through cooking may be eaten in a young kid through roasting; and what are these parts? They are the ends of the ribs and the cartilage; and the soft sinews are judged as meat.
אִיתְּמַר: גִּידִין שֶׁסּוֹפָן לְהַקְשׁוֹת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נִמְנִין עֲלֵיהֶן בַּפֶּסַח, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין נִמְנִין עֲלֵיהֶן בַּפֶּסַח. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר נִמְנִין עֲלֵיהֶן — בָּתַר הַשְׁתָּא אָזְלִינַן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵין נִמְנִין עֲלֵיהֶן — בָּתַר בַּסּוֹף אָזְלִינַן.
Traduction
It was stated that the Sages disputed the issue of sinews that will eventually harden but are currently soft. Rabbi Yoḥanan said: One may register for them in the Paschal lamb. Reish Lakish said: One may not register for them in the Paschal lamb. The Gemara explains: Rabbi Yoḥanan said that one may register for them in the Paschal lamb because we follow the current condition of the sinews; since they are edible in their current state, they are considered meat. Reish Lakish said that one may not register for them in the Paschal lamb because we follow the eventual condition of the sinews, and they eventually become inedible.
Rachi non traduit
גידין שסופן להקשות. גידי צואר ובגדי וטלה הן רכים אבל אם היה מזקין סופן להיות קשים:
ר' יוחנן אומר כו'. וגידין הרכין דקתני בהך ברייתא נידונין כבשר לר' יוחנן משמע לי' דרכין השתא ולריש לקיש משמע ליה בשאר גידים דרכין לעולם:
Tossefoth non traduit
גידין שסופן להקשות. פי' בקו' גידי צואר ואין נראה לריב''א דהא משמע דהשתא הם רכים כבשר לגמרי ואפי' ר''ל לא פסיל להו אלא משום בסוף ולעיל קאמר אלא פשיטא בגידי צואר משמע שהם רגילין להיות נותר ואין ראוין ליאכל כמו עצמות אלא נראה דהיינו גידי שדרה וגידים הרכים דקתני בברייתא איירי בגידי בשר דלכ''ע הוו כבשר:
אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל — יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וּמָה הֵן רָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים. הָנֵי אִין, אֲבָל גִּידִין שֶׁסּוֹפָן לְהַקְשׁוֹת — לָא! אֲמַר לֵיהּ: תְּנָא הָנֵי וְהוּא הַדִּין לְהָנָךְ. הָנֵי מַאי טַעְמָא — דְּהָא מִתְאַכְלִי בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל בְּשִׁלְקָא, הָנָךְ נָמֵי מִתְאַכְלִי בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל בְּשִׁלְקָא.
Traduction
Reish Lakish raised an objection to Rabbi Yoḥanan: It was stated that anything eaten in an adult ox may be eaten in a young kid, and what are these parts? They are the ends of the ribs and the cartilage. This indicates that with regard to these items, yes, they may be eaten; but with regard to sinews that will eventually harden, no, they may not. This contradicts the opinion of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yoḥanan said to him: It taught these, the ends of the ribs and the cartilage, and the same is true for those, i.e., the same halakha applies to sinews that will eventually harden. What is the reason that people may register for these, the ends of the ribs and the cartilage? It is because they are eaten in an adult ox through cooking. These, too, the sinews that will eventually harden, are eaten in an adult ox through cooking.
Rachi non traduit
הני אין. דס''ד מדפריש מה הן דוקא קאמר:
הני מ''ט. פירושא הוא ומסקנא דתירוצא:
Tossefoth non traduit
הואיל ומתאכלי בשור הגדול בשלקא. והשתא לא אזיל רבי יוחנן בתר השתא אלא בדבר הנאכל בשור הגדול בשלקא וא''ת ור''ל מאי פריך ליה לר' יוחנן אדרבה תיקשי לדידיה דמוכח בברייתא דבדבר הנאכל בשור הגדול בשלקא אזלינן בתר השתא ויש לומר דסבר ר''ל דראשי כנפים והסחוסין יש עליהם שם בשר יותר מבגידים ופריך לרבי יוחנן מדלא נקט בברייתא גידים דהוי רבותא טפי ור' יוחנן משני דאין רבותא כלל מה שאין בהן טעם בשר כל כך דהא אם היו רכים לעולם לא היה פוסלן הילכך כיון דמתאכלי בשלקא נימנין עליהן כמו ראשי כנפים והסחוסים ורשב''א מפרש טעמא דריש לקיש דגידים לא דמו לראשי כנפים והסחוסים דגידים סופן להקשות בגדי עצמו אבל ראשי כנפים והסחוסים אין סופם להקשות בגדי לעולם אלא בשור הגדול דוקא ולא שייך למיזל בהו בתר בסוף כיון דבגדי וטלה הם רכים לעולם:
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אָבִין: כִּי אָזְלַתְּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, רְמִי לֵיהּ: מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גִּידִין שֶׁסּוֹפָן לְהַקְשׁוֹת נִמְנִין עֲלֵיהֶן בַּפֶּסַח, אַלְמָא: בָּתַר הַשְׁתָּא אָזְלִינַן? וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: עוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ, מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא? וְאָמַר לוֹ: אֵין מְטַמֵּא. אַלְמָא: בָּתַר בַּסּוֹף אָזְלִינַן!
Traduction
Rabbi Yirmeya said to Rabbi Avin: When you go before Rabbi Abbahu, raise the following contradiction to him: Did Rabbi Yoḥanan actually say: With regard to sinews that will eventually harden, people may register for them in the Paschal lamb, which would apparently indicate that we go according to the current condition of the sinews? But Reish Lakish asked Rabbi Yoḥanan: With regard to the hide of the head of a young calf, which is still edible, what is the halakha with regard to the possibility of it becoming ritually impure as a food? Do we view it as a food and apply the rules of ritual impurity of foods, or do we view it as a hide? And he said to him: It does not become ritually impure. Apparently, we go according to the eventual condition of the hide, which contradicts Rabbi Yoḥanan’s own opinion with regard to sinews.
Rachi non traduit
עגל הרך. מפרש בהעור והרוטב כל זמן שיונק ועור ראשו רך מולגין אותו ונאכל עמו:
מהו שיטמא. טומאת אוכלין ובתר השתא אזלינן ומטמא או בתר בסוף אזלינן ואינו מטמא:
אֲמַר לֵיהּ: דִּרְמָא לָךְ הָא — לָא חַשׁ לְקִמְחֵיהּ. הָא הֲדַר בֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְגַבֵּי דְּרֵישׁ לָקִישׁ, וַאֲמַר לֵיהּ: אַל תַּקְנִיטֵנִי, שֶׁבִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ.
Traduction
When Rabbi Avin came before Rabbi Abbahu and asked him this question, Rabbi Abbahu said to him: Whoever asked you this question was not concerned for his flour, meaning he did not carefully consider what he said. Rabbi Yoḥanan retracted his opinion in this regard in favor of the opinion of Reish Lakish, and Rabbi Yoḥanan said to him, at the end of their discussion on the topic: Do not trouble me by asking a question based on a mishna that seems to prove that we follow the current state of the hide, as I teach it in the singular. That mishna, on which I previously relied, is the opinion of one Sage and should not be relied upon. This proves that Rabbi Yoḥanan changed his mind and concluded that the status of parts of the animal is established based on their eventual condition. The opinion of Rabbi Yoḥanan with regard to the Paschal lamb was stated before he changed his mind.
Rachi non traduit
לא חש לקמחיה. למה שהוא טוחן אם חטין אם פסולת:
הא הדר ביה ר' יוחנן. מהא דגידין שסופן להקשות כדאמר בשילהי בהמה המקשה (חולין עז.) ופשטינן לה מהא דהעור והרוטב דכי פשיט ליה רבי יוחנן עלה דההיא אין מטמא ואותביה ריש לקיש ממתני' דהעור והרוטב דקתני אילו שעורותיהם כבשרן עור הראש של עגל הרך אלמא דבתר השתא אזלינן וא''ל רבי יוחנן אל תקניטני באותה משנה שבלשון יחיד אני שונה אותה אלמא מעיקרא הוה סמיך ר' יוחנן עליה ופליג בגידין שסופן להקשות ואידכר דיחידאה היא והדר ביה:
Tossefoth non traduit
הא הדר ביה ר' יוחנן. פירוש מהך דשמעתין כדמוכח בפרק בהמה המקשה (חולין עז.) וקשה לר''י לר''ל דאותביה לר' יוחנן מההיא שעורותיהן כבשרן תיקשי לנפשיה דקסבר גבי פסח בתר בסוף אזלינן והתם אזיל בתר השתא וי''ל שלפי שבעור ראש של עגל הרך יש לו טעם בשר הרבה מגידין וריב''א אומר דבירושלמי פריך דר''ל אר''ל ומשני טעמא דר''ל מקרא ואכלו את הבשר (שמות י''ב:
ח') ולא גידין ובעור הראש של עגל הרך אזיל בתר דהשתא והכא הוי גזירת הכתוב:
מַתְנִי' הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר — הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בְּטָמֵא — אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים.
Traduction
MISHNA: One who breaks the bone of a Paschal lamb that is ritually pure receives forty lashes for having violated a prohibition stated in the Torah. But one who leaves over part of a ritually pure Paschal lamb and one who breaks the bone of a ritually impure Paschal lamb do not receive forty lashes.
Rachi non traduit
מתני' אבל המותיר בטהור. אפילו בטהור והשובר בטמא אינו לוקה המותיר משום לא תותירו ולא שובר בטמא משום לא תשברו וטעמא מפרש בגמרא:
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא מוֹתִיר בַּטָּהוֹר — דְּתַנְיָא: ''לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְגוֹ''', בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַּעֲשֶׂה לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקֶה — דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
GEMARA: The Gemara analyzes the mishna’s rulings: Granted, one who leaves over part of a ritually pure Paschal lamb is not flogged for having violated Torah law. There is good reason for this, as it was taught in a baraita: The verse states: ''And you shall not leave any of it until morning; and that which remains of it until morning you shall burn with fire'' (Exodus 12:10). The verse comes to provide a positive mitzva to burn the leftover after the prohibition against leaving it over, to say that one is not flogged because any prohibition that can be rectified by the performance of a positive mitzva does not carry a punishment of lashes. This is the statement of Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
גמ' בה הכתוב כו'. כל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו דמשמע זו היא תקנתו אם תעבור על הלאו עשה זאת והינצל ועוד דלא דמי ללאו דחסימ' שהמלקו' נסמך לו:
רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. אֶלָּא שׁוֹבֵר בַּטָּמֵא מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ''וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ'', ''בּוֹ'' בְּכָשֵׁר וְלֹא בְּפָסוּל.
Traduction
Rabbi Ya’akov says: This is not for that reason. Rather, it is because it is a prohibition that does not involve an action. The transgression is simply the failure to consume all the meat during the allotted time rather than the performance of an action. And one is not flogged for any prohibition that does not involve an action. But with regard to one who breaks the bone of a ritually impure Paschal lamb, from where do we derive that he, too, does not receive lashes? The Gemara answers that the source is as the verse states: ''In one house shall it be eaten; you shall not remove any of the meat from the house to the outside, and you shall not break a bone in it'' (Exodus 12:46). It may be inferred that the prohibition applies ''in it,'' in a valid Paschal lamb, and not in a disqualified one.
תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ'', ''בּוֹ'' — בְּכָשֵׁר וְלֹא בְּפָסוּל. רַבִּי אוֹמֵר: ''בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל... וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ''. כָּל הָרָאוּי לַאֲכִילָה — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם, וְשֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.
Traduction
The Sages taught with regard to that same topic: ''And you shall not break a bone in it''; the prohibition applies in it, i.e., in a valid Paschal lamb and not in a disqualified one. Rabbi Yehuda HaNasi says that this halakha should be learned in the following manner: It states: ''In one house shall it be eaten,'' and shortly thereafter the verse states: ''And you shall not break a bone in it,'' from which one can derive that any Paschal lamb fit for eating is subject to the prohibition of breaking a bone, and any Paschal lamb that is not fit for eating is not subject to the prohibition of breaking a bone.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר —
Traduction
The Gemara asks: What is the practical difference between them? Rabbi Yirmeya said: The practical difference between them is with regard to a Paschal lamb that is brought when the majority of the nation is in a state of ritual impurity. According to the one who says that the prohibition of breaking a bone applies only to a valid Paschal lamb,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source